השרשרת הראשונה שיצרתי אי פעם בצורפות.

המשימה בשיעור הייתה לנסר תליון מתוך פלטה, ואני הבנתי שהשרשרת הראשונה שלי חייבת להיות הצהרה!

אני לא זוכרת מתי בשנות ההתבגרות שלי קיבלתי את הכינוי אורקה, אבל אין ספק שזה תפס. אני תמיד אומרת שכל אור כהן הופכת באיזשהו שלב לאורקה, אבל האמת שיש בזה הרבה יותר מזה.

אני מאוד מתחברת לאורקות, האמת שבאופן כללי אני מתחברת לעולם שמתחת למים. בתור אחת שגדלה בגולן, ים לא היה משהו נפוץ בילדות שלי. כאילו הייתה הכינרת, אבל ברור שזה לא אותו הדבר.

נסיעה לים הייתה אירוע מיוחד. אני זוכרת את ריח המלח שהיה מתפס במעלה האף ופותח את הנשימה כשהיינו מתקרבים (היום כשאני גרה במרכז זה כבר לא אותו אפקט), ואז הכחול שנמשך עד האינסוף - מבטיח חופש והרפתקאות.

כמו כל ילדה שראתה H2O חלמתי שאני בת ים, ואז שודדת ים, אחרי שצפיתי בשודדי הקאריביים. 

בסוף נשארתי אורקה.

זו לחלוטין הספירט אנימל שלי: דולפין שבגלל טעות בתרגום חושבים שהיא לוויתן. קטלנית, אבל גם חמודה וסופר אינטליגנטית. אני די בטוחה שאורקות יודעות מה הן רוצות בחיים, ומה שבטוח- הן לא מתנצלות על זה.

אורך שרשרת: 47 ס"מ

אורך תליון: 6 ס"מ