רגע לפני פסח המושב היה מתמלא אינספור חרציות, חינניות וסביונים.
אני זוכרת את המרבדים האינסופיים שפעמיים בשנה טשטשו את הגבול בין המושב לטבע הבזלתי שמעבר.
והבתים היו אז נמוכים ועטויים רעפים אדומים ובצרכנייה היו רושמים, וגם אני הסתובבתי יחפה כשאמא לא ראתה.
היום כבר יש למושב הרחבה שלישית או רביעית, והגינות קצת יותר מסודרות, וגם אני כבר לא מבקרת כל כך הרבה.
גם החרציות נהיו קצת מתורבתות, ומרבדי האינסוף התחלפו בחבורות בודדות בצד השבילים.
 
באיזו שבת אחת כשהגעתי לבקר, יצאתי מהשער האחורי והתחלתי ללכת. בלי טלפון או שעון.
הלכתי והלכתי
חציתי את הנחל ומאחורי אבן בזלת גדולה במיוחד מצאתי אותם.
מרבדי האינסוף.
חרציות, חינניות וסביונים
עד מעבר לאופק.
 
קולקציית Daisy נולדה בהשראת אותן חרציות לא מתנצלות 
 
עובי הטבעת: 1.5 מ"מ
קוטר הפרח: 2 ס"מ